למילה סינתטי לרוב יש קונוטציה שלילית של משהו מלאכותי ולא טבעי – מין חיקוי ירוד של הטבעי והטהור. מדע הכימיה הביא כמה בשורות חשובות ואפילו פורצות-דרך לעולם הבשמים:
- טכנולוגיות מיצוי יעילות יותר של חומרי גלם טבעיים וכתוצאה מכך יש היום תמציות איכותיות יותר וזולות יותר.
- סינתזה של חומרי גלם טבעיים – היכולת לנתח ולזהות אלו מולקולות בדיוק מרכיבות חומרי גלם טבעיים ולשחזר אותן באופן סינתטי. כך, למשל ניתן לשחזר תמצית של ורד ע"י שימוש ב-6 עד 8 מולקולות ששוחזרו באופן סינתטי בסה"כ. הדבר הביא לא רק להוזלה של חומר הגלם מכ-10000 אירו ויותר למשל לקילו של תמצית ורד טבעית לכ-40 אירו (!) לקילו. יתרה מכך, עכשיו הבשם היוצר יכול ליצור לעצמו בקלות תמצית ורד, או יסמין, או טוברוז או בעצם כל חומר גלם טבעי במקור בכל גון-ריח שיבחר. כשיצרתי לאשתי את הבושם שלה שלבו, תרתי משמע, היה פריחת התפוז, עשיתי שימוש בעיקר בחומרי גלם סינתטיים כדי לשחזר את הגוונים המרגשים של פריחת התפוז. אם זה על תקן של נחמד, הרי שבכל מה שקשור לפירות, למשל, אין דרך יעילה למצות ניחוחות של פירות מחומרי גלם. לפיכך, כל ניחוחות "הפירות" (כמו למשל פירות יער, תות, דובדבן, תפוח, אננס וכו', שמשמשים בבשמים רבים הם סינתטיים. ועוד הערה קטנה: תמצית הוניל המוכרת בכל מטבח, מבוססת על מולקולת ונילין מדוללת שנמצאת בווניל הטבעי.
- הגדלת מבחר תמציות הריח – אורגן הבשם, בלשון המקצועית. אם ישנם באופן גס בערך 200 חומרי גלם טבעיים רלוונטיים לעולם הבשמים, הרי שישנם למעלה מ-3000 (!) חומרי גלם סינתטיים שונים – רבים מהם מולקולות שנמצאות בחומרי גלם טבעיים. בהקשר זה, אחד הגילויים החשובים הן מולקולות האלדהיד שמשמשות כבוסטר לבושם. נעשה בהן שימוש לראשונה בתחילת המאה ה-20, כמו בשנל 5. ישנם גם חומרי גלם סינתטיים שאינם קיימים בטבע, כמו סדרת חומרי הגלם שנקראת new freshness שמאופיינת בניחוחות ימיים רעננים. תמצאו אותם במוצרי טואלטיקה ובבשמים עם גון ניחוח ימי.
לצערי, כבר לא תוכלו לבקר במוזיאון הבושם בפריז שנסגר זה מכבר. לו יכולתם לבקר בו, הייתם מגלים כמה הבשמים העתיקים, שהתבססו על חומרי גלם טבעיים בלבד, היו עניים, פשוטים ודלים. היום, יש לא מעט בשמים עשירים, מפתיעים, מרגשים, אפילו קצת מתעתעים. זה לא מעט בזכות חומרי הגלם הסינתטיים.
אז תנו לחומרי הגלם הסינתטיים את כבודם הראוי…