דמיינו שאתם בטיול רומנטי (נניח בוונציה), מטיילים בסמטאות קסומות, שטים בגונדולה ורוצים להנציח את הרגעים הנפלאים – אתם פשוט שולפים מהכיס את הטלפון הסלולרי, או את המצלמה ומצלמים זה את זו על רקע נופים קסומים: תמונות מרהיבות, סרטונים בחדות FHD או K4. חוזרים הביתה וצופים בערגה בתמונות ובסרטונים או משוויצים בפני חברים. עד לפני לא כל כך הרבה זמן, הדרך היחידה להנציח מראות ויזואלים היתה באמצעות ציור בטכניקות שונות (על הנצחת צליל בכלל לא היה מה לדבר, תרתי משמע). ואכן, ציירים מומחים וגאונים הנציחו לנו דמויות וסצנות שאלמלא כשרונם, לא היינו יודעים כיצד נראו.
עכשיו דמיינו שאתם יושבים בגינה בערב רומנטי של אביב-תחילת קיץ מאזינים לרחש היתושים סביבכם… רגע סליחה, קאט – זו לא הסצנה הנכונה.
עוד פעם: דמיינו שאתם יושבים ברוגע בגינה בערב רומנטי של אביב-תחילת קיץ, רוח קלילה ונעימה מלטפת אתכם ומביאה לאפכם משב רווי בשלל ניחוחות קסומים של פריחה – יסמין, ורד, יערה… יחד עם קצת עשב לח. אתם עוצמים עיניכם בהנאה ונאנחים על כיסא הנוח עליו אתם שרועים ומייחלים למכשיר קטן כזה, כמו הטלפון הסלולרי שלכם, שיקליט לכם בדיוק את אקורד הניחוחות הקסום הזה, כדי שבליל סגריר תוכלו לשוב ולהריח את הערב הקסום הזה.
הבשמים היוצרים המוכשרים הם בדיוק כמו הציירים הגאונים של פעם: הם מנציחים בכישרונם, ביד אמונה ובהבנה מעמיקה, בדיוק סצנות כאלה, למשל, של ניחוחות גן בקיץ. הם משרטטים באינספור ניחוחות סיפור קסום, אמתי או דמיוני, ולוקחים את הדמיון שלכם למסע חושי מטורף, כאשר לכמה רגעים הזמן בשבילכם כמו עומד מלכת. או להבדיל אלף אלפי הבדלות, הגיבור הנבל ז'אן באטיסט גרונוי (צפרדע, בצרפתית…) מהספר "הבושם" של פטריק זיסקינד, המנסה, בטכניקת enfleurage העתיקה, "להקליט" את ריחן של נשים צעירות בדרכים מזעזעות.
הלוואי באמת והיה מכשיר כזה שיקליט לנו ריחות. אבל…
רגע, תתפלאו – יש מכשיר כזה. טוב בערך, לא ממש קטן ולא ממש נגיש לכל כיס, תרתי משמע, אבל כזה שיודע "להריח" משהו ולספר אלו "ריחות", או ליתר דיוק: אלו מולקולות הוא מכיל. קוראים לו כרומטוגרף גז אנליטי – בו המולקולות השונות מופרדות ומזוהות עפ"י משקלן המולקולרי ע"י ספקטרומטר של מאסה. אחרי כל הקללות האלה שנשמעות כמו חצי סינית, בתכל'ס, אם מרכיבים, למשל, על פרח הוורד כובע זכוכית מיוחד האוגר את הניחוחות (קרי: מולקולות) הנפלטים מהפרח, ניתן לנתח את מחזור הריח של הפרח. כרומטוגרף מראה, כי במחזור היממה, הוורד יכול להפיץ 400 מולקולות ריח שונות. כשיודעים באלו מולקולות מדובר, ניתן לבחור מתוכן את אלה אשר צירופן יחד יתרום לשכפול המיטבי של ניחוח הפרח. ותאמינו לי, לא צריך יותר מ-6 עד 8 סוגי מולקולות שונים כדי ליצור גון ניחוח ורד נהדר ובעלות אפסית, ודאי ביחס למיצוי הטבעי. ניתן כמובן לשחק עם המרכיבים ולקבל גוני ריח ורד שונים.
בתגובתכם אתם מתחייבים לשמור על שפה נאותה (בלי קללות, או הצעות מגונות למיניהן וכד'...), על דיון ענייני ועל כיבוד הזולת ודעתו. תגובות שלא יעמדו בתנאים אלו ימחקו לאלתר
הערה אחת על “להקליט ריח”
סגור לתגובות.