שפת הריח ולשון הבושם

A text with a printed flower on it

חוש הריח שונה מיתר החושים בשל אופן הפעולה היחודי שלו והקשר הבל-ינתק שלו לרגשות/תחושות וזכרונות: לא קשה לנו לדמיין טעמים (מתוק, מר, מלוח, חמוץ ואפילו אוממי), לא קשה לנו לדמיין צבעים (כחול, אדום, ירוק וכו'), לא קשה לנו לדמיין צלילים (דו, רה, מי), לא קשה לנו לדמיין מישוש משטחים (חלקים, מחוספסים). אבל ריח? – כן, נכון אפשר לדמיין ריחות בסיסיים ושכיחים (לימון, פלפל שחור, פצ'ולי, ורד, יסמין וכו' וכו'). אבל איך אפשר לדמיין ריח מורכב – והרי בושם הוא הרמוניה (בשאיפה, תרתי משמע, למושלמת) של תמציות ריח טבעיות וסינתטיות – במינון לא ידוע של מרכיבים שרק בחלקם הקטן מוצג לנו (בושם ממוצע מורכב מעשרות רבות של מרכיבי-ריח שונים שרק היצוגיים שבהם מוגשים לנו במרכיבי הפירמידה שלו)?

אחד הקשיים הגדולים מאוד בתחום הבשמים הוא השפה. אורך גל יכול, למשל, ללמד אותנו על צבע, או על צליל. אבל מה ילמד אותנו מבנה המולקולה של חומר ריח מסוים על הריח שלה בפני עצמה, שלא לדבר על שילוב עם מרכיבים נוספים? ראו כמה ענייה השפה – כל שפה – בבואנו לתאר ניחוח באופן מדויק שגם יובן בצורה כזו ע"י האחרים. במקרים רבים אנחנו נאלצים לשנמך את הלקסיקון לחמשת הטעמים (או אז יש לנו בושם חמצמץ-לימון, מתוק, מריר-אשכולית וכו'), או מרכיבי מזון, כמו: פירותי, מתובל, gourmand וכו'. או לעלות למונחים ערטילאיים, כמו: חושני, סקסי, או חם, כבד, קל, שקוף. ניחוחות זה עולם אסוציאטיבי מאוד. נסו, למשל, לתאר במדויק ריח יסמין למישהו שמעולם לא הריח יסמין וגם יבין בדיוק באיזה ריח מדובר…

זאת ועוד, השיח הרווח, ודאי בארץ, על בשמים מעיד הרבה יותר על עוני השפה מאשר על עילגות או בורות. השפה העברית עשירה אמנם ובתקופת בית המקדש יצרה לקסיקון נאה בתחום הבישום והקטורת לצרכי הפולחן, כפי שהיו ידועים אז. אך, מאז חרב בית המקדש השפה העברית לא עסקה מספיק בהתאמת הלקסיקון לחידושים בתחום. היתה זו השפה הערבית שהתקדמה בתחום בתור הזהב של האסלאם עד לשקיעתו. לכן, נותרנו עם לקסיקון עני בעברית שרק מדגיש, כאמור, את דלות השפה בכלל בתחום. כשמחפשים מילים שאינן בנמצא בשפה, מחפשים אותן באופן טבעי בשפות אחרות ומתרגמים אותן לעברית. או אז מתקבלות צורות (שחלקן אכן מעט צורמות) כמו "ללבוש" בושם, "תווים" של בושם, הקרנה (רחמנא ליצלן על הקונוטציה…) וכו'. אז בשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון העברית – שאספה מומחים לשפות העברית והערבית (ואנחנו עם השפה הצרפתית), אנו מנסים להחיות את השפה העברית גם בתחום הבישום.

דילוג לתוכן