אוטוטו מגיע ט"ו בשבט, סליחה ט"ו באב וזה זמן נהדר לקצת רומנטיקה, כאילו יתר ימות השנה אינם יאים לה. אבל צריך, כנראה, שיהיו תאריכים "רשמיים" לעניין. שיהיה על מה לריב אח"כ…
טוב, נו לא על זה רציתי לכתוב לכם. רציתי לכתוב לכם על הסמל המובהק והקלאסי של הרומנטיקה – הוא הוורד ורצוי בצבע אדום ארגמני לוהט, עם עלי כותרת זקופים ומושלמים ורצוי גם בלי הקוצים, אחרת זה שוב עניין למריבה. אבל באמת, אל תתנו לי שוב לסטות מהנושא.
ורד (יחד עם חברו היסמין – שהוא נושא לפוסט בפני עצמו) הוא סמל רומנטי קלאסי, כי הוא גם יפה להגשה בזר ובאגרטל וגם מריח טוב. נו חברים, ברור שאתם צודקים ולא כולם חושבים כך, אבל למה לקלקל טיעון יפה?
טוב, יודעים מה? – בואו נעזוב את עניין הרומנטיקה ונתבונן רגע בפרח – בסדר, בלי "יפה/לא יפה " או "מריח טוב". נכון, היופי בעיניי המתבונן ועל טעם ועל ריח… אז יש אנשים שאוהבים ויש שפשוט לא. מה לעשות, מותר להם.
ריח הוורד הוא למעשה השמן האתרי של הפרח ונמנה על היקרים מבין השמנים האתריים, כי למרות שהניחוח בולט וחזק למדי, הוא מצוי בפרח בכמות מעטה. כמה מעטה? – צריך משהו כמו 2000 פרחים כדי להפיק גרם אחד של שמן אתרי. ככה מעט. לא פלא, אפוא, שמחירו כה יקר. יתרה מזו, הוורד הוא פרח שנמנה על משכימי הקום ומפיץ את ריחו בשיא מוקדם בבוקר. זה אומר שהקטיף של הפרח לצורך הפקת השמן האתרי, לא מתאים למאריכים בשינה וראוי לו שיעשה מוקדם בבוקר.
השמן האתרי מופק מהפרח מסורתית באמצעות זיקוק – שיטה שפותחה בפרס ונפוצה עם השנים לחצי האי ערב, להודו ומאוחר יותר גם לאירופה. ומי שצעק גראס – צודק. אבל גם זה לפוסט נפרד. ו… לא צריך לצעוק. מספיק להרים אצבע.
חובבי הבישול שביניכם ודאי ישמחו לדעת שמלבד שמן אתרי, תוצר זיקוק נוסף של הוורד (ולא רק שלו) הוא הידרוסול, הידרולה הידרו-משהו, אוף המילים האלה. אולי פשוט תביאו כבר מי ורדים ודי?! אז מי הוורדים משמשים, למשל, לתיבול דברי מתיקה.
אגב, מי שרוצה להתרשם מתהליכי הפקה של שמנים אתרים כאן בארץ הקודש מוזמן לסור לביקור אצל רות שדה בעין זיוון בצפון רמת הגולן. תגלו מקום קסום עם אישה לא פחות מקסימה, שמשחזרת מעט מניחוחות גראס (העיר, לא הצמח – כן?)…
אני יכול לגלות לכם שהשמן האתרי של הוורד מכיל מולקולות שונות, כמו: Alcohols Geraniol, Citronellol, ו- Damascenoneבטא, או Phenyl Ethyl Acetate, Acétate DiMethyl Benzyl Carbinyl ועוד. רגע, איך יודעים אלו מולקולות יש בוורד? אז ככה, מדע הכימיה הצליח לזהות את כל בערך 400 המולקולות שנמצאות בשמן האתרי של הוורד (ולא רק של הוורד). על כך כבר כתבתי פוסט (לקריאה כאן). אגב, אתם מוזמנים לקרוא את יתר הפוסטים שכתבתי, כאן: https://basmat-eden.co.il/category/בלוג-הבשמים/.
אם 400 מולקולות נשמע לכם הרבה, חשבו שוב: בפולי קפה קלויים יש למעלה מ-800 מולקולות שיוצרות את ריח הקפה הכה משכר (בצרפתית קוראים לזה Capiteux).
אז אם אמרנו ששמן אתרי משובח הוא יקר ואפילו להחריד – טוב, יש יותר מחרידים, אם חושבים למשל על שמן עוד איכותי, או הדבר הזה שלוויתנים מקיאים, ואם הם היו יודעים כמה זה שווה כנראה לא היו מקיאים אותו – לכו תבינו לוויתנים… – ואם אמרנו שאנחנו יודעים אלו מולקולות בדיוק יש בו, אז למה שלא…? – כן, ניצור ניחוח ורד סינתטי כזה שישחזר את המקור. אז לידיעתכם – יש והוא זול לאין שיעור מהמקור, אך לא באמת נופל ממנו. וגם אפשר "לשחק" עם גוון הריח שלו. והכי מפתיע: לא צריך יותר מ-8 מולקולות כדי ליצור ניחוח ורד מושלם. המהדרין מסתפקים ב-6 מולקולות. חסכנים שכמותם.
ואפרופו חסכנים, דעו לכם שחברות בישום רבות מעדיפות, מטעמי תמחור, להשתמש בתחליפים הסינתטיים של חומרי הגלם הטבעיים היקרים. אפילו החברות שמתהדרות בשימוש בחומרי גלם "טבעיים, יקרים ומשובחים" בבשמים שלהן משלבות, לרוב (לא כולן), קמצוץ חומר גלם טבעי יקר עם הרבה חומר גלם סינתטי תחליפי זול יותר. ברי שהדבר ודאי אינו מוריד מערך הבושם או פסול מיסודו, כל עוד אין אחיזת עיניים מול הלקוח.
אז הרבו באהבה, דברו בפרחים ושיהיה לכם חג אוהבים שמח!
בתגובתכם אתם מתחייבים לשמור על שפה נאותה (בלי קללות, או הצעות מגונות למיניהן וכד'...), על דיון ענייני ועל כיבוד הזולת ודעתו. תגובות שלא יעמדו בתנאים אלו ימחקו לאלתר