אז מה תדר הריח של פינה קולדה?

a robot handing a flower to a young girl, symbolizing Artificial Intelligence in perfumery world

שאלה קצת מוזרה, לא? – מה תדר הריח של פינה קולדה… מה עניין שמיטה להר סיני? אולי עדיף כבר שתשאל איזה ניחוח יש לפינה קולדה, או איזה טעם יש לה – אתם ודאי אומרים לעצמכם. אבל תדר של פינה קולדה!? רגע, אבל מה טעם נמצא בשיח על טעם, אם בריח עסקינן?

ובכן, כל מי שעוקב אחריי או שלמד אצלי, כבר יודע איך אני מתאר את פעולת חוש הריח וגם יודע שעדיין רב הנסתר על הנגלה בתחום זה. נכון, אנחנו יודעים שמולקולות ריח שאנחנו שואפים תוך כדי נשימה מגיעות לבלוטת חוש הריח, אי-שם במעלה האף ושבה יש מעין ריסים שלוכדים את המולקולות אל קולטני הריח. אלה בתורם, שולחים אות עצבי למרכז הלימבי במוח – שם מרוכזים הרגשות והזכרונות שלנו, ולקורטקס הקדמי – שם מפוענח סוג הריח. אבל, וכאן האבל הגדול, אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מה קורה בתהליך בו המולקולות נקשרות לקולטנים. הדימוי המקובל הוא של התאמה בין מנעול (קולטן) ומפתחות (מולקולות). אבל ברי שזה אינו באמת כך. זה רק דימוי. ממש כמו שפירמידת הניחוחות היא רק דימוי ויזואלי לאופן בו ניתן למיין את המולקולות של חומרי הגלם השונים עפ"י מידת הנידוף שלהן (ולא, אם הקשיתם שוב: בבושם אין שום פירמידה והוא גם לא מורכב בצורת פירמידה).

ישנה תיאוריה, שלא זכתה להכרה בקהילה המדעית, שמדברת על תדרים. למפתח התאוריה קוראים Luca Turin, ביו-פיזיקאי (אפשר לקרוא עליו כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Luca_Turin) בעל חוש הומור מפותח, טוב אבל זה לא שייך…

לטענתו, לכל מולקולה יש תדר מסוים שנקלט ע"י קולטני הריח שלנו ומפוענח כניחוח מסוים. לכל קולטן יש טווח תדרים מסוים להם הוא מגיב – אם תרצו, קצת כמו ה"שערות" בשבלול השמיעה שמגיבות, כל אחת, למנעד תדרים אחר והאותות הכוללים שלהם מתורגמים במוח לצליל/ים. אנחנו כן יודעים, למשל, שניחוח טבעי של ורד מכיל כ-400 מולקולות שונות, או שניחוחם המשכר של פולי קפה קלויים טריים מורכב מכ-800 מולקולות שונות וכשכל אלו יחד מפעילות את הקולטנים השונים בבלוטת חוש הריח, מתקבל במוח ניחוח של ורד קלוי או של פולי קפה רומנטיים, כלומר ההיפך.

פרופ' Turin לקח לדוגמה את המולקולה Coumarin שנמצאת למשל בשפע בפולי טונקה (Tonka bean) וגילה מולקולה, שקיבלה את השם המשעשע-משהו, Tonkene (ואם זה מצלצל לכם מוכר כמו Tonka bean, כנראה אינכם טועין…). ובכן, מסתבר, כך אליבא ד-Turin, שלמולקולה זו יש תדר כמעט זהה לזה של ה-Coumarin. ו… כן, ניחשתם נכון – גם אותו ניחוח. תוכלו לצפות בסרטון על כך כאן: https://youtu.be/yzOcvINn8Iw.

אבל רגע, חכו, זה עוד לא הכל. ככל שנושא זה של טבע חוש הריח מרתק יש עוד תחום מאלף והוא עדיין רק בחיתוליו. קוראים לו הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence בלעז, או בקיצור AI) בשירות מדע הריח. כל החברות הגדולות המיצרות חומרי גלם וניחוחות (קרי: בשמים) נכנסו באחרונה עמוק לתוך מחקר ה-AI בתחום הריח. כך, Firmenich ביצעה את הניסוי הראשון שלה ביצירת ניחוח של הקוקטייל האלכוהולי המפורסם פינה קולדה באמצעות חמישה מרכיבים בלבד. קבוצת בשמים בני אנוש קיבלה את המשימה, במקביל למחשב המצויד ביכולות AI. הבשמים האנושיים חיפשו, מן הסתם, את המרכיבים מהם יוצרים בפועל את הקוקטייל ושיקנו, אפוא, ניחוחות של קוקוס, של אננס ושל רום. המחשב אינו "יודע" מה יש במשקה הנ"ל, גם אם ניתח את התוצר הסופי שלו ולכן המרכיבים שהוא בחר, ובכן… היו שונים כמעט לגמרי מאלה של הבשמים בשר ודם. ו… כן, איכשהו זה גם לגמרי עבד. המסקנה המתבקשת, אפוא, היא שניחוח אינו יותר מאשר תבנית של קולטנים שהגיבו למולקולות (זוכרים את פולי הקפה?) ושיכולים גם להגיב למגוון רחב של מולקולות שונות. מכך מתבקש, שצריך להיות מספר צירופים שונים לאותה תוצאה ממש. אבל, לבשם בשר ודם אין צורת החשיבה שמאפשרת גילוי צירופים שונים, אלא בדרך מקרית של ניסוי וטעייה, בעוד שבעבור המחשב – כל האפשרויות השונות שוות באותה מידה. תודו שזה נשמע קצת כמו רעיון מפחיד, שגם בתחום הבישום, מחשבים יחליפו את הבשמים היוצרים…

אבל, רגע, מה למחשבים וליצירה? מחשב, עד כה וכולל הגרסאות העדכניות של AI, יודע לבצע בעיקר פעולות טכניות במהותן (למרות שעם יכולות AI הוא מנסה "לנחש" מה מוח אנושי היה עושה במקרה דומה). הטענה שעולה בפי בשמים-יוצרים שונים היא שתחום היצירה עדיין שייך לחשיבה האנושית. מחשב יכין תערובות בהתאם להגדרות מדויקות יותר, או פחות, אבל אדם יברא יצירה ריחנית ובושם הוא יותר יצירה מאשר מדע. אבל מאידך גיסא, מכל כמות נתונה של חומרי גלם ישנו מספר סופי של אפשרויות – גם אם המספרים הם במיליארדים ומעלה. אבל מחשב מספיק חזק לא יתקשה לחזות אותן. זוכרים איך המחשב "כחול עמוק" הביס לראשונה, במאי 1997, את אמן השחמט, אלוף העולם דאז, גארי קספרוב?

אז כל זה נכון לעכשיו. אבל מה בעתיד? האם מחשבים באמת יחליפו את הבשמים היוצרים, כפי שעשו בלא-מעט מקצועות אחרים? – ימים יגידו.

בינתיים, המשיכו להתבשם ולהנות מניחוחות קסומים פרי יצירה אנושית!

בתגובתכם אתם מתחייבים לשמור על שפה נאותה (בלי קללות, או הצעות מגונות למיניהן וכד'...), על דיון ענייני ועל כיבוד הזולת ודעתו. תגובות שלא יעמדו בתנאים אלו ימחקו לאלתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן